top of page
רס״ב שמעון

ערבב את האוטו, שמעון

אווו, איזה יופי שבאתם! ברוכים השבים!כל פעם שאתם באים לפה, אני ממש שמח, כי אתם חברים שלי. אבל לא כולם במדינה הזאת חברים שלי, לא חסר פה צרי עין שרק רוצים שיהיה רע. הנה, אני אספר לכם סיפור על אחד כזה


כל הסיפור התחיל ביום שני שעבר. רב-סרן פרג' נכנס אלי למשרד, כולו נפוח מעצבים. גם כשהצעתי לו קפה שחור הוא לא נרגע. אחרי שתי דקות הוא אמר לי את הבשורה – עוד יומיים הולכים לעשות אצלנו ביקורת על הרכבים, החל מהסובארית של וענונו ממחסן חלפים ועד לרנו מגאן של ניסים הסגן-אלוף. עכשיו, אתם צריכים להבין למה פרג' כזה לחוץ – הוא מפחד על הפיאט פונטו שלו. כעיקרון קיבלנו תקן והקצאה לרכב לבן (זה הפונטו) בשביל יותם (זה העתודאי האשכנזי שסיפרתי עליו בפרקים הקודמים). אבל מה, אנחנו לא פרייארים. למה מי זה היותם הזה? מה הוא כבר עשה שמגיע לו אוטו? אומרים שראש אכ"א לחוץ, למה כל העתודאים שלו בורחים להיי-טק לעשות כסף, אז הוא רוצה לתת להם תנאים. מה, שיילכו קיבינימט כל העתודאים האלה! תאמינו לי, לא צריך אותם, בלעדיהם יותר טוב. איך שהגיע אלינו היותם הזה, הוא עשה עבודה, מחקר כזה, שמראה שאני החוליה הקריטית בשרשרת ובגללי העבודה מתעכבת. כבר אז הבנתי שהוא מניאק, ואיך שהגיע הפונטו אז דפקתי אותו בחזרה וסידרתי את הרכב לפרג', ויותם הפראייר לא ידע מכלום. אז עכשיו פרג' נלחץ, למה אם עולים על הקומבינה הזאת בביקורת, יותם יקבל את האוטו ופרג' יקבל זין בעין. שימו לב, זהו המאורע המחולל בפרק זה


יום רביעי הגיע קובי ממדור הדרכה וביקורת. איך שהוא הגיע הבנתי איזה צחוקים הולכים להיות. קובי הוא קצין הביקורות הכי חלשלוש שהיה לחיל הזה אי פעם. תמיד אפשר איכשהו למרוח אותו, אז מראש כבר לא דאגתי יותר מדי. איך שהוא הגיע, נתתי לו כדור הרדמה. שעתיים הוא היה רדום לגמרי, אחרי שעתיים התעורר, רצה מחשאווי, שזה סוג של חומוס. לקחתי אותו לחדר אוכל, שמה עשו במיוחד שניצל לכבוד הביקור שלו. אחרי הארוחה כל הסיפור היה ממש משחק ילדים. מה שעשיתי זה שמיליתי כמה טפסים ככה שהסוברית של וענונו תהפוך להיות שליש רכב של וענונו, שלי ושל פרג', את הפז'ו מאתיים וחמש רשמתי שזה של המד"ריה, עם המגאן לא היה מה לעשות ואת הפונטו רשמתי כאילו שהיא של יותם. כבר הלכתי להתפוצץ מצחוק, אבל אז פתאום קובי שאל איפה יותם, שהוא רוצה לדבר איתו (וזו נקודת המפנה בעלילה). פרג' כבר התחיל להתנפח, אבל אז עשיתי טיק-טק סידור: רצתי לסככה, התקשרתי לניסים ואמרתי לו שייקח את יותם לאיפשהו, ואז הבאתי את עמרני מהסדנה, ואמרתי – הנה, זה יותם. ומה הקטע? עמרני הזה שחור כמו הלילה, ויותם צהוב. אבל מאיפה קובי יבין? אמרתי, הוא חלשלוש. אז קובי שואל את עמרני "נו, איך הפונטו", ועמרני הטמבל ענה שהוא מטפל בה פעם בשבוע, כמו שצריך. יעני, לא הבין את המשחק. פרג' כבר כמעט פוצץ וריד בצוואר, אבל אז אני הצלתי את המצב ואמרתי "אצלנו העתודאים גם עושים עבודה אמיתית, לא רק מדברים", וכולם צחקו, כולל קובי. זו היתה ההתמודדות שלי כגיבור הסיפור, ובכך נוצרה נקודת השיא של הפרק. זהו, אחר כך קובי התחפף ופרג' אמר שהוא עוד יגמול לי טובה תחת טובה, וכשיותם בא אחרי זה, כולם התפוצצו מצחוק והוא לא הבין למה


אז מה בעצם מוסר ההשכל של הפרק הזה? אל"ף, מה שחשוב בצבא זה לדעת לערבב. בי"ת, קומבינות זה מה שבאמת חשוב. ובי"ת שתיים, אם אתה עתודאי, אז זה לא אומר שאתה חכם, למה בסוף יבוא חתול רחוב חכם כמוני וייתקע אותך


המקהלה היוונית: יתקע, יתקע, ולא תוכל לברוח


(סוף האפילוג)

4 views0 comments

Recent Posts

See All

מסע בין נגדים

שלום לכולם, שלום לכולם. כמה טוב להיפגש שוב. אתם שמים לב שאני במצב רוח חברותי במיוחד? יש סיבה. הייתי אתמול בכנס נגדים צה"לי, ופגשתי שם את...

הסקרנות הרגה את החתול

אהלן-אהלן, מה חדש? אני יודע שיש הרבה אנשים חדשים שמבקרים באתר וקוראים את הסיפורים שלי, וזה משמח אותי מאוד. ומה שיפה זה שכ-ו-ל-ם נכנסים...

עמק הבכא והרי השומן

שלום-שלום אחים שלי! שימו לב שהכותרת היא בסימן יום הזיכרון / יום העצמאות / יום הכיפורים. זה לא סתם, יש סיבה לכל דבר. לפני שבוע היה יום...

Comments


bottom of page